הסרת משקפיים בלייזר
הסרת משקפיים בלייזר – יותר ממיליארד וחצי אנשים בעולם סובלים מקוצר ראיה כרבע מהאוכלוסיה בארה"ב ואירופה המערבית סובלים מהבעיה הזו,
בחלק מאסיה אחוז הסובלים מקוצר ראיה מגיע ל-70-80%. לראות ללא משקפיים זה החלום של כל קצר ראיה , מי שאינו סובל מקצר ראיה אינו יכול להרגיש ולהבין צורך זה.
הטכניקות הניתוחיות לתיקון ראיה בלייזר?
לפני שאסביר את הטכניקות, כמה מילים על האנטומיה של הקרנית : הקרנית שדרכה חודר האור לעין ומהווה את חלון העין, מרכבת משלוש שכבות עיקריות: אפיטיל שמכסה את שטח הקרנית העובי שלו הוא כ-50 מיקרון , סטרומה שמורכבת מ-keratocytes וסיבי קולאגין collagen fibers מאורגנים בצורה ששומרת על שקיפות הקרנית, השכבה השלישית היא השכבה הפנימית היא שכבת תאים אחד , תאי אנדוטיל ששומרות על רמת הידרציה מסויימת בקרנית ומונעות חדירת נוזל מהלשכה הקדמית לקרנית בניתוחי לייזר לשיפור הראיה מסירים רקמה מיקרוסקופית מהקרנית עובי הרקמה המוסרת פרופורציונאלי לכמות קוצר הראיה שרוצים לתקן ככל שקוצר הראיה (או רוחק הראיה או האסטיגמטיזם) גדול יותר נדרש להסיר יותר רקמה באמצעות הלייזר.
הגישה להסרת רקמה מהקרנית באמצעות הexcimer laser כוללת שתי שיטות עיקריות:
1. שיוף על שטח הקרנית surface ablation
הסרת רקמה משטח הקרנית בשיטת PRK שבה מוסר האפיטיל ואז מסירים רקמה מה stroma באמצעות הלייזר , אפשר לא להסיר את האפיטל אלה לגלגל אותו לאחר החלשתו באמצעות אלקוהול 20% למשך כ-20-30 שניות , ביצוע הסרת הרקמה בלייזר ואז גלגולו חזרה על הקרנית זו טכניקת ה – (LASEK) שפירושה: laser assisted epithelial keratomileusis , אפשר ליצור מתלה אפיטליאלי בעזרת מיקרוקראטום מיוחד (להב חשמלית מיוחדת ) epi- lasik ולאחר מכן ביצוע הטיפול והחזרת המתלה האפיטליאלי, יש גם המסירים את המתלה האפיטליאלי אחרי יצירתו בשיטת lasek או בשיטת epi lasik ואז קוראים לשיטה lasek flap off או epi – lasik flap off כלומר בסיום הניתוח לא מחזירים את האפיטל למקום אלה מסירים אותו כמו בprk , מתוך מחשבה שהחזרת האפיטל למקומו מעקבת ריפוי הפצע , אז למה לא מההתחלה להסירו באופן מכאני כפי שעושים ב? prk כי חושבים שמיטת הטיפול , כלומר השטח של הסטרומה אחרי הסרת האפיטל בשיטת lasek או שיטת epi- lasik הוא שטח חלק יותר ולזה יש השפעה חיובית על ריפוי הפצע ואיכות הראיה אחרי הניתוח , כל אלו שיטות של שיוף שטחי surface ablation שכוללת בתוכה גם את שיטת ה- (ASA) שפירושה: advanced surface ablation שבה מוסרת ריקמת האפיטל באמצעות הלייזר עצמו.
כל מנתח עיניים נוטה לבצע את הניתוח בשיטה שנוחה לו ושלדעתו היא טובה יותר אך בסכום העבודות מהספרות המקצועית אין הבדל בעל משמעות סטטיסטית בין הטכניקות השונות של השיוף השטחי ,כולן נותנות אותן תוצאות מבחינת ההתאוששות ומבחינת השיפור בראיה למרות שיש עבודות שטוענות לעדיפות שיטה מסוימת על פני שיטה אחרת או להיפך אך בסיכום אין כל הבדל בין השיטות.
2. הסרת רקמה מעומק הקרנית deep ablatian
ה- (LASIK) שפירושו: laser assisted keratomileusis שבה מבצעים מתלה בעובי משתנה מ-90 מיקרון עד 180 כאשר הנטיה היום היא לבצע מתלים בעובי כ-100 מיקרון באמצעות להב חשמלית (מיקרוקראטום), ביצוע הסרת הרקמה באמצעות הלייזר מהסטרומה והחזרת המתלה למקום , עקב החיתוך המדויק המתלה מוחזר למקום נדבק מעצמו לקרנית ללא צורך בתפרים , מכשירי החיתוך ה-microkeratomes עברו שיפורים ושיכלולים מחיתוך מתלה בעובי 160-180 מיקרון למתלים של 90-110 מיקרון וזה במטרה לאפשר שמירת יותר רקמה בקרנית ואפשרות הסרת יותר רקמה בקוצר ראיה גבוה כמות הרקמה המוסרת פרופורציונלית לכמות קוצר הראיה (Ioannis Pallikaris) היה הראשון שביצע ניתוח ה-lasik ב-1990. מאז הניתוח עבר הרבה שיפורים חלקם הזכרתי אבל השינוי המהפכני היה יצירת המתלה באמצעות femtosecond laser שהוא לייזר שחותך את הקרנית באמצעות יצירת בועות בעומק הקרנית ואז מאפשר הפרדת המתלה הרצוי , ניתן לקבוע את צורת המתלה , גודלו ועוביו בדיוק רב לפי תוכנת מחשב, לאחר הרמת המתלה מבוצעת הסרת הרקמה מהקרנית באמצעות הexcimer laser ואז מוחזר המתלה למקום כמו ב-lasik. לשיטה זו קוראים intra lasik או femtosecond laser assisted lasik או all laser lasik.
יש לציין שהניתוחים מבוצעים תחת הרדמה טופיקאלית, כלומר על ידי טיפות עיניים בלבד, אין כאבים בזמן הניתוח , לפני הניתוח שמים ספקולום בעין על מנת למנוע מהמטופל את האפשרות לסגור את העין במהלך הניתוח , הספקולום מעט מציק בהתחלה ששמים אותו. במהלך השיוף העמוק יש כמה שניות של איבוד ראיה עקב הפעלת לחץ (suction) על גלגל העין לשם ביצוע חיתוך המתלה.
ההבדל בין השיוף השטחי לשיוף העמוק עיקרו בהתאוששות מהניתוח בשיוף השטחי לאחר הניתוח מופיעים בדרגת חומרה שונים ממטופל למטופל, גירוי חזק בעיניים , צריבה , דמעות , הרגשת גוף זר בעיניים , טשטוש בראיה , וכאבים. סימפטומים אלו נמשכים כ-3 ימים בדרך כלל אך לעתים רחוקות יכולים להימשך עוד מספר ימים. בשיוף עמוק אין כאבים ואם יש הם נמשכים מספר שעות בלבד. בשיוף העמוק החזרה לתפקוד היא יותר מהירה כי השיפור בראייה הוא מיידי אך לאחר מספר שבועות אין הבדל משמעותי בראיה בין שתי הטכניקות. בשיוף השטחי בדרך כלל כ-98-99% מהאנשים חוזרים לפעילות רגילה תוך שבוע אך אצל כ-1 עד 2% אחוז זה יכול לקחת מספר שבועות עד שמתאפשרת חזרה לשגרה.
בשתי הטכניקות נדרשים מספר חודשים על מנת להגיע לראיה המקסימאלית האופטימאלית (אך זה לא מורגש בדרך כלל על ידי המטופלים) עקב:
- ריפוי הפצע בקרנית שנמשך מספר חודשים.
- יובש שנמשך מספר חודשים לאחר הניתוח.
- ירידה בראיית ניגודים contrast sensitivity שנמשכת מספר חודשים.
