מתי עדיין נדרשת השתלת קרנית בקרטוקונוס?
מאת ד״ר עאדל ברבארה, מומחה ומנתח עיניים, קרנית וניתוחי תשבורת
עודכן ונבדק רפואית: ספטמבר 2026
השתלת קרנית אינה הצעד הראשון בטיפול בקרטוקונוס. אבחון מוקדם, קרוס־לינקינג, עדשות מתקדמות ואפשרויות להסדרת הקרנית הפחיתו את הצורך בהשתלה, אך במקרים מסוימים היא עדיין הדרך המתאימה לשיקום ראייה.
מתי שוקלים השתלה?
- צלקת מרכזית המגבילה ראייה.
- קרנית דקה או מעוותת מאוד שאינה מאפשרת פתרון אחר.
- ראייה תפקודית שאינה מושגת במשקפיים או בעדשות מתאימות.
- אי־סבילות לעדשות כאשר טיפולים אחרים אינם מתאימים.
- סיבוך משמעותי כגון הידרופס שהותיר צלקת.
מה ההבדל בין DALK ל־PK?
ב־DALK מחליפים את שכבות הקרנית הקדמיות ומשמרים את האנדותל של המטופל. בהשתלה חודרת (PK) מוחלף עובי הקרנית כולו. כאשר האנדותל תקין והמצב מתאים, DALK עשויה להפחית את הסיכון לדחייה אנדותליאלית; עם זאת, היא ניתוח מורכב ולא מתאימה לכל עין.
מה חשוב לדעת על ההחלמה?
החלמה לאחר השתלה נמשכת חודשים וכוללת טיפות, ביקורות, טיפול בתפרים ומעקב ארוך. גם לאחר השתלה ייתכנו אסטיגמציה וצורך במשקפיים או בעדשות. סיכונים כוללים דחייה, זיהום, לחץ תוך־עיני, בעיות תפרים ואובדן שקיפות השתל.
האם CAIRS או טבעות מחליפות השתלה?
בחלק מהמטופלים ניתן לשפר את צורת הקרנית ואת הראייה באמצעות עדשות, ICRS או CAIRS ולדחות או למנוע השתלה. אך כאשר קיימת צלקת מרכזית משמעותית או שהמבנה אינו מתאים, האפשרויות האלה אינן תחליף אוטומטי להשתלה.
החלטה אישית
השאלה אינה רק עד כמה המיפוי חריג, אלא מהי הראייה התפקודית, מה מצב הקרנית, האם קיימת התקדמות ומהן מטרות המטופל. חוות דעת של מומחה קרנית מסייעת להשוות בין שיקום ללא השתלה לבין DALK או PK.
מקור מקצועי
מידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ של מומחה קרנית.
